ביוגרפיה

שמי לירון תמם,  אני בן 40 היום (יליד 1979), אך סביר להניח, כשתקראו את זה אהיה כבר זקן יותר. נולדתי בחולון והתגוררתי שם עד גיל 34. בשנת 2013 עברתי להתגורר בכפר סבא עם זוגתי והכלבה שלנו. כעבור שנה נישאנו. 

איך הכל התחיל…

אני כותב שירים מגיל עשר. בתחילת הדרך כתבתי שירים מתוך שעמום בבית ספר. אלה היו שירים ללא כוונה וללא מוסר השכל. עם הזמן הצורך לכתוב השתלט עלי ומצאתי בכתיבה תשובה לחוסר היכולת שלי לדבר ולספר על עצמי לאנשים. הדף (טרום תקופת האינטרנט) שימש עבורי חבר ופסיכולוג שלא מדבר, לא שואל ולשמחתי גם לא מבקש שאשכב על הספה.

כשהבנתי שהדף לבדו לא מספיק לטיפול נפשי, התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית, ואז גיליתי שבמהלך כל השנים דרשתי יותר מדי מהכתיבה. כשהגעתי למסקנה הזאת, התחלתי ליהנות מהכתיבה. אז במקביל התחלתי לפרסם שירים וסיפורים קצרים באינטרנט. בהתחלה עשיתי את זה באתרים כגון במה חדשה וליטרטורה, ועם הזמן הוספתי עוד מספר אתרים לרשימה. להפתעתי מצאתי קהל קוראים נאמן, ועם הזמן הציעו לי להצטרף לאתרי שירה, לעתים הצטרפתי בלי הזמנה מיוחדת. לא פעם יצרו איתי שם קשר, ביקשו להבין למה אני מתכוון, מה אני רוצה לומר ואיך אני עושה את זה. 

בשנת 2003 עורך לא מוכר, פנה אלי בבקשה לפרסם שיר שלי בספר שהוא הוציא "לאורך השורות", אל תחפשו אותו, הספר לא נמכר בשום חנות, לשיר קוראים, סרט צרפתי.

בשנת 2010 עברתי משבר אישי, אחת הדרכים שלי להתמודד איתו, היתה ללכת לסדנת כתיבה יוצרת של טל גורדון שנערכה באותו זמן בחולון. זו סדנה שאני ממליץ עליה לכל אחד ואחת שאוהבים כתיבה. למדתי שם איך כותבים נכון, בעיקר למה אני צריך לכתוב את עצמי ולא את הגיבורים שלי. 

יש לי מספר גיבורים, אמנים שאני אוהב להאזין להם ולקרוא את הטקסטים שלהם. עמיר לב, ברוס ספרינגסטין, לאונרד כהן, גבריאל בלחסן, אהוד בנאי, ברי סחרוף, דוד טסה ועוד. בזכות הסדנה הפסקתי לנסות ולכתוב כמוהם, התחלתי לכתוב כמו עצמי. זה לא היה פשוט כמו שחושבים. מה שכן, כשאני כותב אני מאזין למוזיקה שלהם בשביל לשמוע מנגינה ברגע. מנסה לכתוב על פי הצלילים. 

הדברים מתחילים לזוז

בשנת 2012 פנתה אלי הזמרת רונית שחר, וסיפרה שהיא קראה את שיריי באינטרנט ונהנתה מהם.  היא הציעה שאשלח לה מספר שירים להלחנה. במשך מספר חודשים שלחתי לה עשרות שירים ובשנת 2017 יצא לרדיו השיר "כאן זה לא אמריקה" שאני כתבתי, ורונית מבצעת.  כעבור מספר שבועות, הוא יצא במסגרת האלבום השישי שלה. 

בעקבות העבודה עם רונית, חתמתי חוזה הוצאה לאור עם חברת עננה, והחלטתי להקים אתר שירים משלי בעזרתו אוכל לפרסם את שיריי, שירים חדשים ושירים ישנים, וכן סיפורים שכתבתי במהלך השנים. כך יוכלו מי שאינם גולשים לאתרי שירה להיחשף לשיריי, לשמחתי בעקבות הקמת האתר החלו שיתופי פעולה שונים אשר יולידו בעתיד דברים מעניינים, אז תהיו מוכנים. 

במאי-יוני 2015, פורסם שיר שכתבתי בשם "הידיים משחררות אותנו לחופשי" בספר שהוציאה גלי צבי-וייס מייסדת אתר "דרך המילים", לכבוד עשור להקמת האתר, שיר אחר שלי הופיע בתערוכה "כותבים למגירה" בבית אריאלה, תל אביב, ושיר נוסף הושמע בערב שירה שנערך בנתניה. 

האתר הראשון שלי היה פעיל במשך 5 שנים, היה לו קהל גולשים קבוע ועם הזמן הצלחתי לצבור קהל חברים קבוע בעמוד הפייסבוק שלו.  באוגוסט 2018 עקב בעיות טכניות, נאלצתי לזנוח את האתר ולהקים במקום אתר חדש. זה האתר שאתם גולשים בו כרגע. 

מה עוד אני עושה בחיים

מלבד כתיבת שירים, אני עושה עוד כמה דברים בחיים.

במקצועי, אני כותב תוכן לאתרי אינטרנט. עצמאי, עובד מהבית.

אני רץ למרחקים ארוכים, השתתפתי עד היום בשני מרתונים (טבריה 2016-2017), ובאינספור תחרויות אחרות. כותב על זה מאמרים אליהם ניתן להגיע עמוד הקישורים, וכן פוסטים שונים על חוויותיי אפשר לקרוא בבלוג שבאתר. אני מתאמן 4-6 בשבוע על בסיס קבוע.

האהבה הגדולה שלי בחיים זו מוזיקה, מדי חודש אני הולך למספר הופעות, דואג להתעדכן, לשמוע דברים חדשים וישנים.

בהשכלתי, אני בוגר תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית וכן בגישור ופתרון סכסוכים. בוגר קורס פסיכולוגיית ספורט וקורס מדריכי ריצות ארוכות.

מעל לכל זה, אני קודם כל בן זוגה של אישתי, חגית.

אז כן יקירתי, כנראה לא אגשים את החלום לחצות איתך את היבשת וסביר להניח שלא נדע איך ייראה סוף העולם,  אבל את חייבת להודות, אנחנו מגשימים את החלומות שלנו, בדרכנו. 

מוזמנים להיכנס ולקרוא כאן סיפור קצר, אמיתי, על תקופה מסוימת בחיי ואולי מעבר לכך, התחיל דיכאון נגמר


שיר אחד לסיום…

 

לך תישן ילד

אנחנו נרדים אותך

יהיה לך הרבה זמן לחלום

אנחנו נעיר אותך

שכל החלומות ייגמרו

 

ספר לנו ילד, מה חלמת

אם אתה לא זוכר

זה בסדר

הקוסם טרם הלך

והשפנים עדיין בכובע

 

יש לך ילד

הרבה זמן לדמיין

זה כמו מבוך, ומאחורי כל דלת

מחכה לך הפתעה

יש לך דמיון, הוא ייקח אותך רחוק

 

אל תדאג, הקוסם רק נרדם

כשהוא יתעורר

השפנים יבואו לשחק איתך

יאכלו מכף ידך

ישנו איתך

 

בכל משחק יש כמה שלבים

אתה בשלב הראשון

עוד מעט תעבור לשלב השני,

אחר כך שלב הבונוס

תתכונן ילד

 

הנה הקוסם התעורר

הוא מתחבא, נלך לחפש אותו

אולי במעלית, אולי בצד השני של הבניין

אולי בחדר ההוא

קוסמים תמיד נעלמים

 

הנה הוא בא, להגיש לך את הקסם

השפנים עדיין בכובע

אין לך מה לדאוג, הם מחכים לך

יום אחד, אתה תחזור לשחק איתם

בינתיים, הם ישאירו לך משהו, שלא תשכח אותם

 

(השיר נכתב בסדנת הכתיבה של טל גורדון)