שירים חדשים

ילדים

אני רואה את הילדים

משחקים בארגזי החול

בונים ארמונות

 

אני רואה ילדים מדממים

על דיונות

אני רואה את העשבים פורחים

 

זה השקט שמשקר

זה האוויר

שגורם לנו להיחנק

 

אני רואה ילדים משוטטים בערבים

בחבורות רחוב

אני רואה טנקים שועטים

 

יש משהו מפחיד

בעיניים המביטות בצער

אל ילדים מפוחדים

 

האדמה חמה

יש חורים אליהם לא מצליח להיכנס

אני רואה תינוקות בוכים

הדמעות שלהם שונות משלנו

 

אני רואה

יש במראה הזה משהו מגביל

כן, אני רואה הכול

 

ילדים בונים ארמון מחול

ארמון חול נסחף בגל הים

יש מקום אליו לא נגיע

 

כן, זה מה שאנחנו לוקחים

זה מה שאנחנו צורכים

זרוקים בפינת הרחוב

 

מסביבנו עולם שלם נע

מדי פעם אנחנו קמים

ואז נופלים שנית

 

לוקחים אתנו כמה קורבנות תמימים

יש בתמימות הזאת

צורך לא ברור

צורך בפנטזיה

 

אני רואה מציאות שנשברת

כול פעם כמו ענף ברוח

 

אני רואה ילדים

שנוסעים בכבישים מהירים

מחפשים דרכים קצרות

 

אני רואה חיילים משוטטים בדרכים לא שלהם

עוברים

ליד בתים נטושים

אולי שכחו שם את אהובתם הישנה?

 

אני רואה ציפורים שעפות

חופשיות

 

יש על הקיר

כתובת מרוססת שחור

אני עובר לידה

לא מבחין

שצבעו אותה בצבע הקיר

 

עכשיו הכול דומם

יש בדממה משהו לא ברור

תיכף הכול יתחיל

 

אני רואה ילדים מביטים מחלון הבית

אל הירח מביטים

ומסביב חשוך

 

אני רואה ילדים שנעים

אל כיון ההרים

 

אין הסברים

שאפשר לכתוב

כמו תירוצים זולים

אי אפשר לפרש את הכול

 

וריח הדם הוא כבד

לא יכול להתפוגג

זו מלחמה

כתב עיתונאי אחד בעט

 

זו המציאות

כתוב בצבע שחור על קיר לבן

זו ההבטחה

כתבה אם בהספד על בנה הנופל

 

זה הסוף

כתב ילד על חוף הים

וגל שלח אותו מעליו…

 

 

השיר נכתב על ימי האינתיפאדה השנייה, הרבה ילדים הלכו אז, לפני שהספיקו לדעת שזה הסוף. השיר נכתב בדצמבר 2014.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.