על הגבעה

אגם בברילוצה, ארגנטינה

אגם בברילוצה, ארגנטינה

 

ושנינו עמדנו על הגבעה ההיא, המשקיפה אל העיר

הבטנו איך היא משתחררת מחוטי הברזל והופכת חופשייה

רק אנחנו הרגשנו לכודים בתוך מערבולת

שמבקשת לא להרפות מאיתנו

 

שקרים שנכתבו בשורות הראשונות

המשיכו ללוות אותנו אל כל מקום שהגענו

ושנינו עמדנו על הגבעה ההיא

עם הבקבוק ביד, נתנו לרוח להכות בפנינו

 

מנסים לצעוד צעד נוסף

אך הוא תמיד מתעכב

והעיר נראית מתרחקת מאיתנו

אני זוכר אותנו נוסעים בלילות

 

ברחובות בהם נשארו שאריות של ימים מאובקים

הזונות עמדו בקצה

היום אנחנו כבר לא חולפים שם

אבל הן עדיין עומדות

מצפות ואולי כבר הפסיקו

רק שנינו נשענים אל מול עיר שהשתחררה מהכלוב

 

אל הטרף היא רצה

כבישים סואנים

וגדרות מסתירות כל ניסיון לדמיון

הפיתוי עוד מונח שם

אך מי ירים אותו ממדרכות עמוסות עקבות

 

ושנינו עמדנו על הגבעה ההיא

ראינו את העיר בימי ראשיתה

יצור חופשי בעולם של מלכודות

לא ידענו איפה להסתתר ואיך ניכבש

 

רק הזמן הניח לנו

הוא ידע את סופנו בטרם הגיענו

והנה הגבעה נעלמה

והנה העיר הופכת ימיה

עכשיו היא שלט פרסומת

עכשיו היא מועדון סגור

 

ושנינו מביטים עליה

כמו ילדים קטנים שאיבדו את דרכם

אתה רוצה לחזור, אני לא יודע לאן

משתכרים בחדרים שקטים

אחר כך נפגשים בקצה הרחוב

 

פעם היינו עוצרים, היום אנחנו חולפים

והעיר, העיר השתחררה לחופשי

הטרף מוכן ומזומן

אנחנו מבינים, שאין לנו למה לצפות

עמדנו מעל הגבעה ההיא, ראינו אותה מתעוררת

עכשיו היא לא תוותר עלינו

 

 

על הגבעה מספר על עיר שהשתנתה , פעם היא היתה שלנו, היום היא חופשייה לכל. ואנחנו עדיין מחפשים אותה.

השיר נכתב בדצמבר 2013

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.