איש של מילים שלא יודע לדבר
יומן
את מדליקה את האור
אני יושב על ספה, מביט על המסך
מחפש את המילה הנכונה
וכל הזמן הזה, נוסע לאט, נוסע לאט
כמעט בלי כוונה
פעם כתבתי לך
על איש של מילים שלא יודע לדבר
היום עומד מולך
הכלבים נעלמו, אין איש במרחב
אף אחד לא מחכה לי מחוץ לדלת
אז אל תנסי לשקר לי עכשיו
אל תבקשי ממני להישאר איתך ער
מחר שוב אתעורר בדיוק לאותם הרהורים
בן 36 על ספה, מול מסך מהבהב, מחפש את המילים
פעם כתבתי לך
על איש של מילים שלא יודע לדבר
היום עומד מולך
עוטף את עצמי לאט בחלומות ישנים
אולי אצליח הפעם, מקווה שזה לא נעלם
כשאנחנו הולכים למסעדה
אני תמיד מתיישב עם הפנים אל הקהל
מפחד להפסיד כמה רגעים שלא יחזרו לעולם
המלצרית באה אני צוחק איתה, לא מתבייש
עם הזמן אני לומד גם לדבר
ואני שיודע לכתוב את המילים, פשוט לא יודע לדבר, היום אני לומד.
את המשפט על האיש של מילים, כתבתי על עצמי לפני שנים ועכשיו הוא יצא לאור.
השיר נכתב בפברואר 2015
