אלף פנים
פנים וידיים מוטבעות בחומר
אני משיל מעלי את המעיל
ונזרק על הספה
כול היום חלף
והשמיים עדיין לא התחברו
את עזבת בבוקר
עכשיו שמונה
עוד מעט חדשות
יש צבעים בהירים
לא יכול לראות אותי
הפנים
זה לא מי שאני
כדור אחד
ואני נופל
ניסיתי להתקשר לכול המלונות בעיר
אולי לקחת טיסה לניו יורק
אלף פעמיים דיברת על החלום הגדול
אולי את שותה עכשיו שמפנייה
אי אפשר לנצח
אי אפשר לצאת מובס
בלי שמישהו ויזכיר
את האכזבות הגדולות
אני עוזב את הדירה
רץ ברחובות רחבים
פעמיים אמרנו
שהזמן מנצח
עכשיו אני נלחם לבד
אולי עכשיו תהיה בי מישהי
להעביר איתה את הלילה
בבוקר, אחפש אותך
בזמנים מטורפים
בקצב מהיר
ששום דבר לא ברור
אני יכול לשכוח אותך
רק לשתי דקות
ואת עכשיו אולי רוקדת במועדון זרוק
שנות התשעים זרקו אותנו חיים
עכשיו הן באות לגבות את החוב
אלף פנים
בלי שמות
אלף צורות
בלי רעיון
אני בורח באור
גם אותך אפשר לראות
אם מסתכלים מקרוב
כמה פחד יש
אי אפשר לצאת מזה
אני נבהל
ושוכח מהכול
אחר כך שותק
חוזר הביתה
השמיים עדיין חלוקים
אני בצד של הרעים
ואת בצד השני
צעקה אחת בלי מילים
אולי הייתי צריך לומר לך
שאני רוצה שתישארי
אבל את היית כבר בניו יורק
שיר על דיאלוג ישן, מה יקרה אם תברחי לשם.
השיר נכתב בדצמבר 2014
