בפתח הצר של הדלת
שחור ולבן
בפתח הצר של הדלת הנסגרת לאיטה
אני יכול לראות אותך
זה לא דומה לשום דבר
אני יכול להביט בך דרך המראה המשתקפת מולך
איך את מביטה על עצמך מרוצה
כמו מישהי שניצחה את העולם וכרגע הכריזו על כך
הייתי רוצה לעמוד במקום בו את עומדת כעת
אם הייתי יכול, הייתי נאחז בך
עד לרגעים האחרונים של הזמן
כמו מבקש רגע של שקט
בתוך הסערה
כל יום שעובר אני מבין, אני חי, אז אני מנצח בדרכי
אבל אי אפשר לקום עם זה כל בוקר
רואה אותך עושה את זה ולא מבין
ממה את חיה, איך את מתפרנסת מזה
אני אוהב את השתיקות שלך
איך את מסוגלת לעצום את העיניים, בשביל לא לראות דבר
ולקוות שאיש לא יראה אותך באותו הזמן
בפתח הצר של הדלת
הייתי שמח לשים רגל
ולאט להיכנס אל תוך החדר
אולי לקוות שיהיה לי מקום
אולי להצטער,
שלא שמרת אותו בשבילי
ברקע תתנגן מוזיקה זרה
לעולם אקשיב למילים לפני המנגינה
רואה אותך רוקדת דרך המראה, יד ועוד יד
אני מרגיש כמו בהתרסקות איטית
עוד שנייה ארגיש את המכה ומיד את הכאב
ואת, איך את חיה עם זה?
אני עדיין לומד, לחיות מכל יום ויום
יש לי תוכנית שלמה
ללמוד איך לבוא אליך, בלי הבושה והפחד שבתחושה
לפעמים, כשאת יוצאת מהחדר
אני מרגיש שונה לגמרי
אל תפחדי, זה לא אמיתי
מביט בך
דרך הפתח הצר של הדלת
זה לא נהיה קל יותר, זה רק מתפשט בי
עוד רגע את תכבי את האור ואני לא אראה אותך
כמו שאת עוצמת עיניים
מבקשת לא לראות דבר ומקווה, שאיש לא יראה אותך
איך את חיה עם עצמך? רוצה לשים רגל ולהיכנס.
השיר נכתב ביולי 2016
