זיכרונות ופצעים
אצבע מדממת
ואת לא הבנת, איך אני מסוגל לשמוע שירים של אלתרמן
ואני לא הבנתי, איך את לא רואה שפגישה לאין קץ
זה השיר הכי יפה שמעולם לא כתבתי
ויש רבים נוספים, אני כבר לא מתעסק יותר במילים
יושבת מול המסך
כותבת את המילים שלך
יושב מול המראה
מנסה לפרק את המילים שלי חסרי המשמעויות
אף פעם לא נדע מה באמת הפסדנו
אחרי שאמרנו הכל
אחרי ששתקנו לחינם
ואת לא מבינה איך בחרתי בשירו של אלתרמן בשבילנו
ועל הקן של הציור עוד עומדת התמונה הישנה
מישהו שכח לנקות אותה
במטבח כלים מסודרים לארוחה
יום אחד עוד נלמד לחיות כמו שניים שנועדו לכך
מכבה את המוזיקה
שלא תפריע לך לחשוב
בחוץ טיפות גשם
מנקות את הרחוב מהלכלוך שהשארנו ביום האתמול
זיכרונות ופצעים, מדממים חלשים
אני מבקש בלחש את הדברים שאי אפשר להספיק
את כותבת את המילים שלך, אני את שלי
ואלתרמן ברקע, כי סערת עלי ואני לנצח אנגנך
פגישה לאין קץ זה השיר הכי יפה בעיניי. בשבילך הוא משהו אחר.
השיר נכתב בדצמבר 2014
