מרלין מונרו

מרלין מונרו

 

אנשים קונים טלוויזיה חדשה

לראות איך הם יכלו להיראות

אילו היו להם צבעים, אם היתה להם עלילה

זה יום שמח בשבילם, יום שמח לעולם

 

שנינו יושבים על ספסל מול האגם

מקשיבים לרוח כאילו היא מנגינה

אולי היא תמצא לנו מילים

תעלה זיכרון ישן מהקרקעית

 

ובטלוויזיה חדשה שאנשים קנו במיטב כספם

יש מי שמסדר את העולם על פי צבע, על פי מילה

ואנשים בוחרים איפה לעמוד

מאיזה מקום הם יכולים לראות הכל ולא להיראות

 

אנחנו עוצמים עיניים

מבקשים לא להתבונן

מרגישים את המכות

זה היופי בכאב, זה מה שנעים בצלקות שעל הידיים

 

אנשים קונים טלוויזיה חדשה

מציבים אותה במטבח, אחר כך בחדר השינה

הם מפחדים שאם יעצמו עיניים, העולם יעלם להם

פתאום יתעוררו במדבר גדול, בלי קול, בלי צל

 

את זורקת אבנים אל האגם

סירות ישנות שטות בלי הכוונה

אנחנו שומעים טלפון מצלצל, אף אחד לא עונה

יכולים לראות את הזקנים מחכים שמשהו יקרה

 

אנשים קונים טלוויזיה חדשה

זה אושר גדול לראות את המסך מהבהב בלי הפסקה

דמויות מתחלפות ליד מיטת החולים האחרונה

שהמסך נכבה, העולם נכבה איתו

 

 

טלוויזיה חדשה זה עולם חדש, כשהיא נכבית, נכבה העולם.

השיר נכתב באוקטובר 2017

Please follow and like us: