פנים בשחור לבן

פנים בשחור לבן

 

אני מבקש עכשיו את החלום

שיעיר אותי

מלילות בלי צרחה

 

אי אפשר לראות את השמש עולה

סוגר את החלון

מבקש הפסקה

 

יש אור גדול שמאיר עלי

אי אפשר לצאת החוצה

לבוא אלייך

 

להיכנס אל תוכך

אל תוך מי שאת, אל תוך הנשמה שלך

כמו מסלול של חבלים וסולמות

 

אני בולע את הרוק

ומבקש לצרוח שוב

את החלום

 

יורק מתוך תוכי

זעקה אחת של מלחמה

מזכירה לי שפעם יכולתי להיות חייל

 

באמצע מלחמה, למות פתאום

אני זוכר חלומות גדולים

עכשיו מרוסקים בפינות רחוקות

 

החדר שלי עדיין נראה כמו משהו

שלא הצלחתי להשתחרר ממנו

רוצה לבוא אלייך

אל מגע גופך

כמו מישהו שנזרק מקרון הרכבת

 

ועכשיו

כול מגע יחזיר אותו לחיים

לעיתים זה גורם לי לשכוח את עצמי

 

להניח את גופי במקום בו

אין יותר אנשים

רק חלומות

שנזרקים עם הזיכרונות אל הפח

 

אנשים ממשיכים אל בתים גדולים, אל לילות בלי צרחות

ורק אני עוד מחכה לך

מתחת לחלון, מדמיין את המילים

 

ואחר כך תמיד באות הרכבות שזורקות אותי לאלף כיוונים

ושוב מבקש אותך,

מבקש את החלום ההוא

 

 

זה תמיד אותו חלום, לא?.

השיר נכתב במאי 2015

Please follow and like us: