אנשים מפגינים

אנשים מפגינים

 

אנחנו יכולים לצאת אל המרפסת

אם תבטיחי לי שיהיה לנו לאן לחזור

אז אנחנו נצא אל המרפסת

אולי נצליח לשמוע את הקול, לצעוק את הצעקה

 

ממרחק רואים האורות

מקרוב רואים, שום דבר לא נוצץ

כל ההבטחות שהחזקנו ביד

ידעו להתפורר בזמן

 

אנחנו יכולים לצאת אל המרפסת

לעמוד עם שלט

נקווה ששום דבר לא יקרוס

הרי הכל דמיוני עכשיו, הכל נוגע בחלום

 

משהו כאן מתרומם

משהו אחר מתקומם

אל תגידי לי שיש שני צדדים

אנחנו חייבים לנצח את התחושה, להרגיש חזקים

 

אז נצא אל המרפסת

נראה פנים דומות לשלנו

אוחזות בשלטים עליהם נכתב

את כל מה שרצינו לומר

 

אל תספרי לי שאנחנו לא חזקים מספיק

כל הכבישים מובילים אל אותו מקום

אם נסע מהר יותר

בסוף נגיע לפני כולם, אולי נצליח לעצור בזמן

 

אז נצא אל המרפסת

אל תפחדי, יש שם אנשים שאנחנו מכירים מפעמים קודמות

הם יצרחו חזק, אנחנו נצרח איתם

המנצחים הם אלה שצועקים הכי חזק

 

אז למה אנחנו מפחדים להעיר את השכנים

יש בנו עדיין פחד, פחד של ילדים

אם נצא אל המרפסת

מישהו עלול לראות אותנו ולא להבין למה אנחנו לא נכנסים פנימה

 

 

אחד השירים היפים ביותר שפורסמו בשנה האחרונה, הוא "בואי נצא אל המרפסת" של רונה קינן. יש פה ניסיון להתכתב איתו.

גם לנו נמאס לצאת אל המרפסת ולצעוק את אותן צעקות, להעיר את השכנים.

השיר נכתב במאי 2019

Please follow and like us: