פעם שלישית, וזו פעם מיוחדת
פעם שלישית במרתון טבריה
ביום ההולדת ה-41 שלי, נסענו אישתי ואני לטבריה, למחרת היום הייתי אמור להשתתף במרתון השנתי שנערך בעיר. זו פעם חמישית ברציפות שאני מגיע לטבריה בתקופה זו, פעם שלישית שאני עושה מרתון, חזרתי אחרי הפסקה של שנתיים.
התאמנתי למרתון הזה חצי שנה, במהלכם נהניתי מתוכנית אימונים מושקעת של מאמן, במהלכה עברתי מארבעה אימונים בשבוע לשישה, ובחודשיים האחרונים כל שבת, כמעט כל שבת רצתי מעל 30 ק"מ. היו שבועות בהן הגעתי בסך הכללי, למאה ק"מ. במקביל, התאמתי לעצמי באמצעות תזונאית מקצועית תפריט מותאם, עשיתי את כל מה שצריך, והגעתי למטרה. עמדתי על קו הזינוק בשלישי לינואר, שבע וחצי בבוקר.
זה לא היה פשוט, אומנם תוכנית הריצה עבדה כמו שצריך, על פי השעון, אבל אחרי שלושים ק"מ פלוס, הרגשתי את הקושי, הוא היה בראש, פחות ברגליים או בגוף בכלל. אם הראש לא עובד, זו בעיה. זה מתחיל אצלו ונגמר אצלו. זה הכלל. לשמחתי, הראש היה מספיק חזק לתת לחלקים מסוימים שלו לעבוד ולגבור על אלה שלא עבדו. חברים שפגשתי בדרך וחברי הקבוצה שחיכו בק"מ האחרון עזרו לי, לסיים את המרתון עם שיא חדש, ירדתי מ-3:40 בפעם הראשונה. מתנה יפה ליום הולדת, פעם שלישית, שיא.
עוד על המרתון אפשר לקרוא כאן
