פנקייקס

פנקייקס

 

תניחי אותי כאן לידך

תלמדי אותי לחיות בלי להיעלם

הסודות הגדולים שאת שומרת לעצמך

תספרי לי את כולם

בלי להסתיר דבר

 

יש חתכים במקום עור

ועיניים עצובות, שרואות את הכל

תלמדי אותי איך לחיות

בין גשמים לברקים בלילות אפורים

אני שוב מחכה לצללים, שייקחו אותי אליהם, איתם

 

תבואי אלי גם את

את הרי כאן לא במקרה

תלמדי אותי לחיות בלי להתגונן

אני לא צריך את החומות ולא את השומרים

תעמדי עכשיו איתי, במקומי

 

יש גוף רעב וידיים ארוכות

עיניים עצובות שרואות את הכל

תלמדי אותי איך לחיות

בין דרכים למסלולים וימים קצרים

אני שוב מחכה שיבואו הצללים וייקחו אותי אליהם, איתם

 

תשעני אותי על קירות חזקים

תציגי בפניי את דמויות נסתרים

כן אני רוצה שתציירי בשבילי,

מקומות שאי אפשר להסתיר

 

לא צריך יותר כרטיסי יציאה

גם לא את היד שעוזבת לאט

 

תלמדי אותי איך לחיות

בלי לפחד מגבהים ומקומות נמוכים

אל תעלמי לי פתאום

רק תניחי אותי לידך

תהיי איתי כאן, עכשיו ,במקומי

 

יש רגליים כואבות ופנים שבורות

עיניים עצובות שרואות את הכל

תלמדי אותי איך לחיות

בין בתים לאנשים ושעות אבודות

תבואי אלי עם הצלילים, תיקחי אותי אלייך, איתך

 

 

לא הרבה השתנה, למרות שלפעמים נראה לי שהבנתי את הרעיון.

השיר נכתב במאי 2014

Please follow and like us: