אוטובוסים

בילדותי זה היה קו 1 מההסתדרות בחולון לאלנבי תל אביב, אחר כך קו 89 משדרות ירושלים לאבן גבירול, ואז קו 74 עד לאוניברסיטה. כשעזבתי את העיר, הייתי נוסע באוטובוס קו 567 מכפר סבא לרחוב המסגר בתל אביב. ותמיד, היה את האוטובוס מתחנה מרכזית תל אביב לאילת.

פעם זו שעה נסיעה ופעם יותר, פקקים מטורפים, צפיפות ומחנק. אבל אהבתי את זה. אהבתי את המפגש עם האנשים בעיניים, להאזין לשיחות שלהם ולראות ברקע את הנוף משתנה. זה היה מקור השראה עבורי.

עם הזמן ויתרתי על החוויה אבל אני עדיין זוכר לאוטובוסים חסד. שכן גם באוטובוס יש זמן למחשבה, מקום ליצירה, התבוננות בנוף ובאנשים, כל אלה יוצרים בסיס לשירים חדשים.