בדידות

בדידות. יש מי שטוען שזה מצב או תחושה חולפת. לא, זו מחלה. זו מחלה שטבועה עמוק בפנים ולא ניתן להירפא ממנה גם ברגעים הכי טובים של החיים.

במקומות הכי עמוסים מרגישים את הבדידות. לא לחינם אנשים משתגעים בעיר הגדולה. לא לחינם אומרים שדווקא עם אנשים מרגישים לבד. הידיעה שאתה לבד, לא משנה מתי ואיך, הידיעה שלעולם לא תהיה חלק מכל זה, לא תרגיש שאתה מסוגל , לא תאמין שאתה רוצה.

מה זו בדידות?

זו מחלה. אני מכיר אותה. אני חולה בה. לעיתים אני רוצה לחשוב שנרפאתי אבל אז היא חוזרת , מבקשת לשמור על מקומה.

היום, יש תקופות שאני מרגיש שהבראתי מהמחלה הזאת, ויש ימים שאני אומר לעצמי, שזו רק הצגה, תפארה, אני לא באמת הבראתי, המצב השתנה.

בדידות היא התמכרות, יש מי שיוצא ממנה ויש מי שלא יכול ולא יודע איך יוצאים ממנה אז גם כשהוא עם אנשים, הוא בודד. תמיד בודד.

כעת

כעת כשכלו כל המילים העלים הפכו למותרות והעצים הפסיקו להבריק בחורפים   כעת אנחנו יכולים…