דממת אלחוט
גברים לבושים יפה, נשים יודעות לדבר לעניין עומד בצד ומתבונן אל השמיים מחכה שהדברים יסתיימו ואוכל לעזוב בלי מהומה...
כל גבר רוצה להיות גבר. זה נשמע כמו קלישאה בנאלית, מצד שני כל קלישאה היא בנאלית וכל קלישאה היא אמיתית. כולנו שואפים להיות גברים על פי המודל הגברי, זה שכבר לא קיים וספק אם אי פעם היה ניתן להשגה.
איך הגברים נכתבים בשירים שלי?
בחרתי לתאר את האפסות, הרהור שלא נגמר, תהייה מתמשכת, חולשות שאי אפשר לכפר עליהן. אצלי הגברים הם אף פעם לא גיבורים ולא דמויות בהזמנה כמו בסרטים, אצלי הם מחפשים את המקום שלהם בתקווה להישאר לעמוד.
את מכירה את הגבר שלך, הוא חלש, נוטה ליפול, תחזיקי לו את היד שידע שש לו עוד סיבה.
גברים לבושים יפה, נשים יודעות לדבר לעניין עומד בצד ומתבונן אל השמיים מחכה שהדברים יסתיימו ואוכל לעזוב בלי מהומה...
אף אחד לא מוצא את האישה הזאת יותר גם אני לקחתי לעצמי מרחק אולי היא תגיח פתאום אולי זה...
אבא תגיד לי למה אני אוהב את האספלט את המרחבים שנפרשים בפניי מעולם לא נסעתי איתך כל הלילה אני...
מכוניות גדולות חנו בקו ישר נשארנו ברכב, לא רצינו שיראו אותנו ידענו שישאלו את כל השאלות ואין לנו תשובות...
אני לא יכול להיות הגבר שלך את לא צריכה אותי בשביל להיות אישה יש בך מספיק מכל דבר שאת...
תמונות מונחות על שולחן העץ הישן סיפורים מעלים אבק בראש ועל הנייר מהחלון אי אפשר לראות שום דבר בינתיים...
את אוספת את עצמך מולי לא לגלות לי סימנים של חולשה ואז מביטה עלי כמו שמביטים על זר תאמרי...