החלומות הרעים שלנו
אנחנו חולמים חלומות רעים את אומרת ואז שוקעת איתי מול הטלוויזיה הקריין ממשיך לדבר עם הזמן אנחנו נבין מה...
אנחנו דור הטלוויזיה, ככה לפחות נדמה. הדור של ההורים שלנו, בוודאי מי שילדותו עברה בישראל, זוכר עוד את הימים בהם לא היתה טלוויזיה בסלון. אנחנו לעומת זאת גדלנו עם הטלוויזיה. ערוץ אחד, ערוץ שתיים הניסיוני, כבלים פיראטיים ואחר כך חוקיים, טלוויזיה מסחרית, ערוצים בינלאומיים, mtv, cnn, ואינספור ערוצים מכל העולם. יש בינינו מי שלא יכול שעה בלי טלוויזיה.
רד מעל מסך הטלוויזיה שלי
האמת היא שאני לא כזה. אני לא מחזיק לווין או כבלים בבית, אבל זו לא חוכמה כי הכל עובר דרך האינטרנט. סדרות או תוכניות, ואף אחד מהן לא היתה אלמלא הטלוויזיה.
היא לא מכשיר חכם אך היא מעשירה, יש בה המון דברים שלא אמורים להיות משודרים, אך יש היא מציגה גם לא מעט דברים שמוצאים את דרכם אל השירים, בסופו של דבר.
אנחנו חולמים חלומות רעים את אומרת ואז שוקעת איתי מול הטלוויזיה הקריין ממשיך לדבר עם הזמן אנחנו נבין מה...
בסוף נתאהב את אומרת אולי יהיה מאוחר אני אחכה לך בסלון ואת תחזרי בבוקר ריח כבד של אלכוהול ממני...
ראיתי אותו יושב במכונית שחונה בשביל מול הבית מתבונן במראה, פנים עם זיפים של לילה אחד הוא האזין לשירים...
אנשים קונים טלוויזיה חדשה לראות איך הם יכלו להיראות אילו היו להם צבעים, אם היתה להם עלילה זה יום...
ראיתי אותך עולה על האוטובוס הראשון בחוץ היה חשוך, שעות בוקר מוקדמות חוץ ממני, לא היה אף אחד ברחוב...
איבדתי את היכולת לאהוב, את התמימות ואת הרצון הפכתי להיות ארה"ב של אמריקה רץ אחרי הכסף, מחפש זמן מסך...