חברים טובים
אני רוצה לנסוע איתך כל הלילה כמו שעושים חברים שלא נפגשו שנים ניסע ביחד על הכביש המהיר כל הדרך...
ותמיד יש בדמיון כביש אחד ארוך, נופים מתחלפים, פעם זו עיירה קטנה, פעם זה מדבר, פעם שדות ופעם עיר גדולה עם בניינים רבי קומות, והכביש נמשך בלי הפסקה, בלי עצירה. ואני נוסע עליו, מוזיקה מתנגנת, כזו שמשתלבת עם הנוף, אין צורך בזמן, אין צורך בשום דבר, הכל מתחבר לאט, אפשר לנסוע ככה לנצח, לא צריך יותר מזה.
כביש אחד שמוביל לכל מקום, לא נגמר לעולם, כביש נצחי. בשירים ובמציאות.
אני רוצה לנסוע איתך כל הלילה כמו שעושים חברים שלא נפגשו שנים ניסע ביחד על הכביש המהיר כל הדרך...
לא מצליח לכתוב את השירים שאני רוצה מנסה לעלות על הדף תעלות וטיולים ליליים בקרים שלא נגמרים, וספות ישנות...
עוצם את העיניים ונעלם לך פתאום אין כאן ילדים בסביבה אין כאן חשבונות לסגור ולא חוזים לחתום לפעמים...
אהובתי אין לך שוליים ואין לך גבול אז אני חוזר אלייך מלוטש ומחוזר את מרגישה גיבורה במדים של מלחמה...
לטפס אל ראש ההר ולהביט אל התהום להתבונן אל השמיים ולחכות שהכל יקרוס יש אש בוערת בקצה הזמן מבעבעת...
ואז נכנס הרופא הצעיר אל החדר לא ידענו תשובות, לא ידענו שאלות שום דבר לא כתוב בשום מקום לא...
חרב הבדידות נגמרת בחיוך מגוחך לא מצליח לבכות כבר זמן רב מביט עלייך ואז אני לא מצליח גם לפענח...