מלחמה

כל יום זו מלחמה. מלחמה לחיות עם עצמך בשלום, מלחמה לחזור הביתה שלם עם החלקים שעוד נשארו לך. כל יום זו מלחמה לשכוח את כל מה שאתה זוכר כי המלחמה נכשלה לשנות את העבר. כל יום זו מלחמה אחרת. צריך להיות מוכנים, להתעורר בזמן, לצאת החוצה נקיים וברורים.

כל יום זו מלחמה חדשה, וצריך להיות מוכן אליה.

כל יום זו מלחמה , אז מי אמר ששדות הקרב שייכים רק לחיילים עם נעליים גבוהות ? כל יום זו מלחמה אחרת, הנה היא נגמרת ומיד מתחילה חדשה. כל יום זו מלחמה על החירות, על המחשבה, על האמונה, כל יום זו מלחמה לא לחזור לשם, להיות תמיד כאן.

כעת

כעת

כשכלו כל המילים

העלים הפכו למותרות

והעצים הפסיקו להבריק בחורפים

 

כעת

אנחנו יכולים

לספור חיילים על לוח שחמט

לנגב את הזיעה מהעיניים

להסיר את הלוט מעל הכרזה

 

כעת, התהייה הופכת לאידיאולוגיה

והבדידות היא נהר

כעת אנחנו יכולים לבקש לדעת

אם האהבה, היתה מספרת את הסיפור שלנו

מה היתה כותבת

מה היתה משאירה בטיוטה

ומה היתה לוקחת למציאות

 

תאמרי לי,

אם יש נצח, האם אנחנו שם

חופשיים או לכודים

תחת עומס המילים

שהטלנו על עצמנו

כמעט מחוסר ברירה

 

תאמרי לי, לאן אנחנו נוסעים

מסילות, מרחבים, קרון אחרון

אם האהבה היתה נוסעת איתנו

לאן היינו מגיעים

ואם היתה נוטלת חלק במלחמה

האם היינו יכולים להישאר בצד שלה

 

כעת כשכלו כל השעות

האם נותרה עוד שעה אחת בשבילנו

להביט החוצה

דרך האורות המסנוורים

מול האופק המעושן

 

אם אהבה היתה בינינו

אם היא עדיין חיה

או שמא נותר ממנה

רק ריח הגופה ורוח הבזיזה

תאמרי לי

 

 

על תהייה ארוכה לאן האהבה לוקחת אותנו ואם היא בצד שלנו בכלל. השיר נכתב במרץ 2013

נשמה אבודה

בוא ותילחם עכשיו

על הנשמה האבודה שמבקשת בית

תאחוז בידה ותוביל אותה אל החדר הקטן,

שם היא תוכל להחביא אלף סימנים של ייאוש

 

יש קרבות בהם אתה לעולם לא תמות

יש מלחמות בהן תמצא את עצמך גוסס

קח את הנשמה האבודה לסיבוב

בארץ המובטחת, בסודות ובשקרים

 

אתה אוהב את הזמן שמקים אותך בקולות פעמונים

זועק אליך מתוך אדמה לבנה

בוא תתקרב, אל הרגע ההוא

שם תוכל להביט על עצמך

נשמה אבודה ביער נכחד

 

בוא ותילחם עכשיו על קירות

פעם היו לך לבית

בוא ותילחם עכשיו על הכרזות

מתנפנפות ברוח עד קצה התחושה

 

בוא ותילחם עכשיו

תן בית

שום דבר לא אמיתי עד שהוא נופל

בוא ותילחם על הנשמה האבודה

היא תיתן לך רגע אחד של תקווה

 

 

ואולי בכל אחד מאיתנו יש נשמה אבודה, ואולי היא לא אבודה בכל זאת. השיר נכתב באפריל 2014

הכי טוב שאפשר

 

את עוצמת עיניים באמצע הנסיעה

מביט על הנוף של הדרך המשתקף בפס של הנעליים

אנשים באים והולכים

מתיישבים וקמים

 

בספרים שקראנו לא דיברו הרבה

ואני הבטחתי לך שאם תרצי

נעשה את זה הכי טוב שאפשר

ואז נחזור להתחלה, אני זוכר כל מלחמה

 

צחקת עלי כשאמרתי לך , גם אנחנו יכולים להיות גיבורים

את אמרת שיש להם פנים אחרות,

ולמאמינים יש כבר דגלים עם מוטות

לא צריכים אותנו בשביל להחזיק

 

המשכת לישון

המשכתי להביט בפס של הנעליים

לא זכרתי את השמות שלהם

אבל פנים עלו לי בעיניים, רציתי לבכות

 

הבטחתי לך שנעשה את זה הכי טוב שאפשר

בספרים היה כתוב שאסור לבכות

ובספר החוקים שלנו לא היה כתוב דבר

אמרת, שלגיבורים יש פנים אחרות

 

הבטתי על ההשתקפות שלנו בחלון

רציתי לשאול למה אנחנו הולכים, למה אנחנו נשארים

אבל עצמת עיניים עד סוף הנסיעה

הבטחתי לך שנעשה את זה הכי טוב שאפשר

 

 

לפעמים צריך לעשות את זה הכי טוב שאפשר, והפס של הנעליים זה הלוגו ממנו משתקף הנוף בעת הנסיעה. השיר נכתב במאי 2014

הילד שטרם נולד

שומע צחוק של ילד קטן בוקע מתוכך

עומד בקצה של הזמן ומנסה לא להתרחק

שדר טלוויזיה מדופלם מספר את ימיה של המלחמה הבאה

ואנחנו כל כך רחוקים מהמקום שהבטחנו להיות בו בזמן

אי אפשר עוד להילחם על מה שיקרה, על מה שקרה

 

ילד קטן שעוד לא נולד מספר לך סיפור שטרם נכתב

ואני מביט בך דרך הזכוכית, כשאת בחדר המואר

השדר המדופלם כותב את ימיה של המלחמה הבאה

אני לא מוכן עדיין

אין לי ציוד, אין מקום מסתור, אין כאן הגנה

 

הם מספרים לנו בכותרות גדולות שכבר נכתבו

על ניצחון ענק שטרם הושג והצלחה מסחררת שטרם הושגה

את עומדת בצד ומביטה עלי במבט מלא רחמים

אלוהים לא מרחם על אף אחד

והכי פחות על מי שמחפש רחמים לעצמו במקום שאין בו רחמים

 

יושב מול הכביש , מביט על התנועה

לאן נעלמים הילדים שטרם נולדו

איך זה שאת עדיין לא בוכה

ואני כבר סופר חיים שהיו

רק השדר המדופלם כותב את ימי המלחמה הבאה

 

כותרות גדולות, פרשנויות ועדויות

הרס וחורבן , אפר ואבק

פועלי האשפה ישבתו בתקופה הקרובה

אנחנו נוכל לטייל בין האנדרטאות לשירי מלחמה

השדר המדופלם יסגור לנו את הסיפור של המלחמה הבאה

 

 

הילד שטרם נולד כבר לא יוולד בסיפור שטרם נכתב, השדר המדופלם יוכל להסביר לך את זה. הוא יהיה כאן במלחמה הבאה. השיר נכתב ביוני 2014

שירי מלחמה ושלום

אני לא כותב לך שירי מלחמה ושלום

למרות שבחוץ עננים שחורים מכסים את השמיים

וילדים קטנים לא משפריצים זה על זה מים

אצלנו בפנים הרי עדיין קר

 

אנשים בלי פנים מופיעים על המסכים

עם אמירות גדולות ותחושות ברורות

מספרים לנו איך אנחנו מרגישים

ואנחנו, חלשים בימים, חזקים בלילות

 

לא כותב לך יותר שירי מלחמה ושלום

היערות מלאים גם ככה בחיות שמחכות לטורפים

ואצלנו בפנים, הרי עדיין קר

מישהו שכח לכתוב על הקיר איך יוצאים מכאן

 

אנחנו הקו הראשון וגם השני

אז מי אמור להגן עלינו

ועוד מעט לא נהיה לבד

ואני מפחד שהקווים יינטשו

 

לא כותב לך יותר שירי מלחמה ושלום

בתמונות שלנו גנרלים מעולם לא יורדים מהמדים

רק לובשים פנים חדשות

זה לא מחזק אותנו בכלל

 

אני לא כותב לך יותר שירי מלחמה ושלום

לא מדליק סיגריה בשבילך, ואת לא הולכת לישון באותן שעות

עוד מעט לא נהיה לבד, אני מתחיל לפחד

אנחנו הקו הראשון וגם השני, אז מי ייגן עלינו בהמשך

 

 

בימים של מלחמה ופנטזיות על השלום, אני לא כותב יותר שירים כאלה רק חושב שיום אחד לא נהיה כאן לבד, ומתחיל לפחד על מה שיהיה ומי ייגן עלינו. השיר נכתב ביולי 2014

ניסיון להבין

ניסיון להבין את הכותרות

גרם לי לצאת החוצה בתנועה חדה

לא חיפשתי השתקפות במראה

ידעתי את התחושה , קרוב אבל כל כך רחוק

 

ראיתי אותך עומדת בצד

מחכה למונית

חיילים במדים נשארו בתחנה

עמדתי בצד , חשבתי כמה אנחנו רחוקים עכשיו

 

כותרות ענק, תמונות שחור לבן

המלחמה לא נגמרה אף פעם והנה מתחילה שנית

את נכנסת למונית ונוסעת רחוק

אני משאיר את המחשבות שלי קרוב

 

יש אהבה בינינו, היא כפותה בחבלים

תאהבי או תעלמי

בסוף הרי נתגבר

שנינו נלחמים על אותם משפטים

 

כותב בבת אחת תנועה רגישה

לא מחפש השתקפות מהמראה

תישארי קרוב

אני הרי אלמד את התנועה ואת הדרך

 

חיילים במדים יצאו מהתחנה

המלחמה כבר התחילה והם עוד חוזרים

כל ניסיון להבין

נשאר אצלי במילים

 

 

בזמן כותרות הענק, יש ניסיון להבין אותך , אותי, אותנו. השיר נכתב ביולי 2014

מקום טוב להיוולד בו

שוב אנחנו בתנועה

בזמן שהנוף נעלם לנו מול העיניים

מביט עליה נרדמת במושב

איש עם מדים עובר , המלחמה טרם התחילה

והנה הוא כבר חוזר עם פצעים בפנים ובגב

 

בין אזעקות מחפשים דרכים להתבגר

להיות אנשים רציניים כמו בפלקטים שתלויים בקניון

אנחנו עדיין מחפשים מקום טוב להיוולד בו

והיא ישנה , עוד מעט יבוא הכרטיסן

יעמוד מולה , יבקש ממנה כרטיס והיא לא תבין

 

לעיתים בנימה כזו או אחרת

אנחנו רוצים לצחוק או לבכות

לא ויתרנו על כל זה

רק ננעלנו בזמן ובמקום

רוצים להיוולד במקום יותר טוב

 

היא ישנה חזק

אנחנו עדיין בתנועה

רצים מכאן לשם

מביטים מהחלון, הנוף אותו דבר

עוד מעט יבוא הכרטיסן , המחיר הרי כבר נקבע

 

חיילים חוזרים הביתה מהמלחמה שלא היתה

נשארנו בחוץ, הבטנו על הדלתות

מישהו עומד ומישהו עוד מחכה

מנסים להתבגר , כמו בפלקטים שתלויים בקניון

מנסים להתבגר ומקווים להיוולד במקום יותר טוב

 

 

תמיד מחפשים מקום טוב להיוולד בו, לפני שהכרטיסן יבוא ויעיר אותנו. השיר נכתב ביולי 2014

ערים

המלחמה הזאת לוקחת אותנו רחוק

מהסרטים שלמדנו לאהוב ,

הגיבורים הלכו לישון

נשארנו לבד על הספה

בגדים זרוקים בכל מקום ונשארנו ערים

 

אני זוכר מונולוגים קורעים

מבט של הורים עצובים

ואותך אומרת, שום דבר לא מוצדק

ניסיתי להבין לאן אנחנו חותרים

אבל תמיד המלחמה מתחילה לפני כל דבר

 

קמת להביא לך שתייה

נשארתי על הספה

הסרטים נגמרו

והגיבורים הלכו לישון

נשארנו ערים , חיכינו מה יביא איתו הלילה

 

על השולחן לא נשאר לנו מה לאכול

ואם נצא, נצטרך לחזור

באמצע החיים שלנו עלולים להשתנות

במגע אחד בין הטיפות

אז נכנעים והולכים לישון

 

המלחמה הזאת לוקחת אותנו רחוק

שכחנו סיפורי ילדות , המצאנו לעצמנו אגדות חדשות

הסתרת את הבובות בארון

הפסקתי לשחק עם מכשירי חשמל

אין לנו עדיין את החשבון, המספרים הולכים לאיבוד

 

 

המלחמה הזאת לוקחת אותנו למקומות רחוקים, אנחנו לא מסוגלים להבין אבל אנחנו נשארים ערים. השיר נכתב ביולי 2014

השיר שלא נכתב

ספרי לי על מה השיר שלא נכתב

ספרי לי ואכתוב לך אותו

אהפוך כל תמונה למשפט

כשאסיים אניח את הנייר בצד שלי של המיטה

כשתתעוררי תקראי אותו לאט

 

אתמול בלילה, עמדתי ליד השער

השומר לא ראה אותי מחכה לך

אם היית מופיעה פתאום

לא היה לי איפה להסתתר

לא ספרתי את הזמן, רק חיכיתי לאסוף את המילים לאט

 

כל תמונה הופכת למשפט

כל מבט יוצר שורה

ספרי לי על מה השיר שלא נכתב

ספרי לי ואכתוב אותו לאט

תוכלי להשתמש בו כשאירדם

 

במושב מולי, ישב בחור עם ספר תפילות

אני קראתי על קפיטליזם כושל

ברקע יש מלחמה

יפי הבלורית עדיין שם

גם הילדים הקטנים בצד השני עם החלומות שלעולם לא יתגשמו

 

ספרי לי על מה השיר שלא נכתב

אכתוב לך אותו לאט

לפני שאת מגיעה מהעבודה, אחרי שתעמדי מולי

כשאסיים, אניח אותו לידך ואצא

אחזור מאוחר, את בטח כבר תישני

 

 

כמו שאת מספרת לי על חלום שטרם התממש, ככה תספרי לי על שיר שעוד לא נכתב. השיר נכתב באוגוסט 2014